רצינו לטייל קצת בפארק קאחאס, איזה טרק של כמה ימים, אז קנינו אוכל, ארגנו ציוד, ולקחנו אוטובוס מקואנקה לקאחאס. הגענו בגשם שוטף.
טוב, יש רפוחיו בכניסה, ביקתה נחמדה שאפשר לעשות בה לילה, אז ישבנו, שיחקנו קלפים וחיכינו שייפסק הגשם ונוכל לעשות איזה טיול קצר באזור. הגשם לא נפסק.
בשלב מסויים החליטו אוריה וטים שגשם או לא גשם הם יוצאים לטייל מסביב ללגונה, אני החלטתי באותה נחישות להשאר יבש ולחכות בביקתה.
הם חזרו ספוגים במים והתיישבו להתייבש מול האח במשרד של השומר. אז שיחקנו קלפים מול האח, במשרד של השומר.
בסופו של יום אחרי הרבה משחקי קלפים הלכנו לישון בתקווה לצאת בבוקר לטרק, אבל בבוקר הגשם שוב התחיל אז חזרנו בטרמפ לעיר.
לקחנו אוטובוס לריובמבה, שם גם נפרדנו מטים שהמשיך לתחנה הבאה, ומשם יצאנו לטרק ליד הר הצ'ימבורזו. גם כאן מזג האויר היה סגרירי משהו, וכל היום הראשון בכלל לא ידענו איפה ההר.
למחרת בבוקר קמנו באוהל עם שחר, פתחנו את הדלת וראינו מולנו הר, הצ'ימבורזו – גבוה, לבן, וקרוב, במקום שאתמול לא היה בו שום דבר, רק עננים.
עזבנו הכל ועלינו לטיול קצר עד מרגלות הקרחון של הצ'ימבורזו, כשירדנו חזרה והתחלנו ארוחת בוקר ההר כבר הספיק להעלם שוב מאחורי העננים, אבל לפחות אנחנו יודעים שהוא שם.
המשכנו את הטרק בגבעות הירוקות של אקוודור, עברנו את קו פרשת המים שמפריד בין המים שזורמים מערבה לאוקיינוס השקט לבין אלו שזורמים מזרחה, חוצים את היבשת, מתנקזים לאמזונס ונשפכים לאטלנטי. לא נראה מרשים כמו שזה נשמע. בצהריים הגענו לכביש וחזרנו באוטובוסים לריובמבה.
זהו, חרא מזג אויר פה באקוודור
הדרום הרחוק 