אמן אורח: דנה תגר

כדי להכניס קצת מגע נשי והתלהבות אל בינות דפים אלה
וכדי להוסיף קצת נפח לאירועים שהזכרתי בשתי מילים
אביא כאן לפניכם, כלשונו ובמלואו, מייל שהפיצה דנה

בשבועים וחצי האחרונים הספקתי המווון!
תתכוננו המייל ארוך..
"אין דברים כאלו "- רות לוטן
באופן בלתי צפוי,אחרי הצהרות חוזרות ונשנות שאני את המסעות שלי סיימתי
כשהשתחררתי מהצבא,
יצאתי לטרק מטורף של 8 ימים ברכס הרי האנדים בשם הוואי וואש!
יצאנו לוואי וואש קבוצה של 10 ישראלים, מדריך, שני חמרים ,4 סוסי חילוץ
ועשרות חמורים לנסיעת כל הציוד- אוהלים,ציוד, אוכל ושטויות…
בדרך כלל, למשל שבוע לפנינו- חם בוואי וואש.
לנו, ירד גשם, ברד ושלג. בכל הימים.
אין תלונות. היה מדהים! אחד הדברים היפים..
בגלל הגבהים כל מאמץ ,כמו ללכת לשירותים למשל, מרגיש כמו ריצת מרתון
מבחינת ההתנשפויות.
רוב הזמן עמדתי בגבורה במאמץ ועליתי רק קצת על הסוס, בעליות..
היה ממש קררר בלילות אני ישנתי בתוך שני שקי שינה..
מספיק על הטרק, יש תמונות- תעיפו מבט הן יתארו יותר טוב ממני את הנופים.
אחרי הטרק נסענו צפונה קבוצה של 6 ישראלים, רובם פליטי הוואי-וואש(
למביני עניין ,עם-ניבה,מורן,אוריה,ניב,רות .ויאיר וענבל ליום אחד)צפונית
לפרו למחוזות פחות מוכרים..
היינו מאוד משכלים וראינו מלא מקדשים!
באופן מפליא היה מאוד מעניין וכל מקום היה שונה מהשני את הרוב עשינו עם
מדריכים דוברי אנגלית ששכרנו במיטב כספנו..
התחלנו בטורחיו ראינו את מקדש השמש והירח ,עייירת השאן שאן ומקדש הקשת בענן.
ה-כ-ל עשוי בוץ.. עם תבליטים מגניבים של חיות , אסירים ושאמנים למינהם.
קיצר כל מקום היה מרשים ושונה מהשני.
משם נסענו לצ'יקליו עם מדריכה בשם לאורה- כן אמא, חשבתי עלייך. שדיברה
אנגלית שוטפת וגם עברית- היא לקחה אותנו לשמורת טבע שבה מכינים חיות
לקראת השחרור לטבע- דובי משקפיים ששיחררו מהקרקס.
וראינו טרנטולה, במבי ושועל ! ומלא ציפורים מוזרות שבסכנת הכחדה..
למחרת היא לקחה אותנו למקדשי וערי- כן בוץ, בתוך יער יבש. ממש מרשימים.
באמצע השממה.
יער נמוך ומעליו מתנוססים שרידים של אותם המקדשים.. ותצפית יפה על האזור מלמעלה.
היינו במוזיאון ומשם לקחנו נסיעת לילה.
בנסיעת לילה מצ'יקליו לכיוון צ'צה פוייס התחילו הפגנות והנסיעה נמשכה 24
שעות במקום 10.. מסתבר שיש הפגנות ומורדים שחוסמים דרכים..

המורדים חסמו גשר שאנחנו היינו אמורים לעבור בו ועמדו עליו כשהם צבועי
פנים וחמושים בחניתות ,צורחים ושרים שירים. ירדנו עם המוצ'ילות מהאוטובוס
וחצינו את הגשר בין המורדים לצד השני שבו חיכה לנו האוטובוס השני. כשהם
צורחים סביבנו וצובעים את כל מי שעובר דרכם בצמח שמשאיר צבע על הפנים
בגלל שהם לא הסכימו להעביר את האוטובוס המקורי..
המשכנו בנסיעה ואז לאוטובוס היו בעיות טכניות והחלטנו לא להמשיך בנסיעה.
האוטבוס סחב עד עירה בשם פדרו רואיז והחלטנו כבר להישאר לישון בה.
מהעיירה הקטנה טיילנו למפל השלישי בגובהו בעולם -הגוטקא.משם נסענו
לצ'צ'ה פויס והפעם הגענו בשלום! למחרת לקחנו טור לטירה בשם קוילאפ שהייתה
מאויישת עד הכיבוש הספרדי, הכל ירוק מסביב וצמחייה צומחת פרא ומשקיפה על
רכס הרים מטורף. לא הייתי מתנגדת לגינה כזאת.. פשוט מדהים.
ברגעים אלו ממש אני בלימה אחרי נסיעה של 24 שעות רעות מהצפון.. נסעתי עם רות.
והיה לנו מזל….
המורדים הסכימו לשחרר את הכבישים ל24 שעות. אחרת היינו נתקעות בצפון לשבוע בערך.
יש דיבורים על להביא את הצבא בכדי לשחרר את הכבישים..
מכאן התכנון הוא ליסוע לאיקה עיירה שמוקפת בדיונות ולעשות סקי חולות..
אין לי תמונות מהשבוע האחרון, בגלל שאני כשרונית, הצלחתי למחוק את רובן בטעות.
מקווה שטוב..
אוהבת
דנה