קטגוריה: פרו

העיירה עושה את עצמה מתנמנמת, אותנו זה אפילו לא מצחיק

עדיין מחכים בעיירה המכוערת סנטה רוזה.
קבענו עם הנהג בשמונה בבוקר בגלל איזה שמועה שאולי יתנו לנו לצאת בשעה הזאת אבל כשקמנו גילינו שהבן זונה כבר נסע לתפוס מקום בשיירה, ואם רק היו נותנים לו לעבור הוא היה משאיר אותנו וחצי מהנוסעים מאחורה.
כמובן שלא נתנו לו, אז אולי עוד מעט ניקח את המוצ'ילות ונצעד את הקילומטר לאוטובוס, למרות שלא נראה שמשהו יזוז בקרוב.

באוטובוס אחד שלא נוסע מעלינו עננים שטים*

טיול זאת הזדמנות להכיר אנשים מכל העולם, לפעמים רק לכמה דקות לשיחה קצרה, לפעמים לטייל ביחד כי הכיוון מתאים ובסוף ממשיכים ביחד חודשים, ולפעמים רק לכמה ימים ואז צריך להיפרד.

אחרי שבוע שטיילנו ביחד בפרו הגיע זמן הפרידה, השארנו את מריון בארקיפה והמשכנו בדרכנו לקוסקו, או לפחות זה מה שחשבנו.
האטובוס יצא בשמונה בערב מארקיפה והיה אמור להגיע בשש בבוקר לקוסקו. טוב, זה לא קרה.

להמשיך לקרוא

הגבול הדק

מים רבים זרמו בשקמה מאז חזרתי ללה פז עם אוריה ושירה, (מים מטפוריים, כמובן) – בטח שאלתם את עצמכם "איפה ניב? מדוע הוא לא בא לבקר את סבתא?"
ובכן, הייתי עסוק.
טירקתי בצ'ורו עם יערה, פול ובני – טרק נחמד, הרבה ירידות מעט עליות, והרבה בוליביאנים נחמדים על אם הדרך. בסיום הטרק לא הספקנו לאוטובוס ללה פז והחלטנו לפנק עצמנו במלון בקורויקו. מה? מותר להתפנק במלון פעם בבוליביה! בכל מקרה, למחרת בבוקר לאחר ארוחת בוקר של מלון חזרנו פעם נוספת לעיר שכולה שוק, שם חברתי לאוריה ושירה ופגשתי את מורן, אסף וסיימון.

להמשיך לקרוא