אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה

המשכתי בקראטרה אוסטרל, על משאיות, פרייבטים, וארגזים של טנדרים, עם סולר זבל או גלידות, בגשם ובשמש, לבד ובחבורה, האוהל היה לי לבית והגזיה למטבח.
אחרי שבועיים בדרכים הצ'יליאניות המשובשות הגעתי לבסוף לעיירת הגבול פוטלפו, שם פתחתי עם חגי מאהל מאחורי התחנת רדיו המקומית. זה נראה כמו רעיון טוב עד שהמנהל של התחנה עבר שם והתחיל לצעוק שאנחנו מסיגי גבול ושהוא יקרא למשטרה, אחרי הרצאה של רבע שעה על דברים כמו "שטח פרטי" ו"אני לא יפתח אוהל אצלך בבית" הוא סיכם ב"טוב אתם כבר פה אז תישארו הלילה אבל בבוקר תעופו מפה". אז בבוקר טרמפ אחרון מהגבול הוריד אותי באסקל שבארגנטינה, משם כבר הגעתי לאל בולסון.
אל בולסון זאת עיירה מגניבה, עם המון תיירות פנים (בעיקר תלמידים בחופש הגדול אני חושב) מלאת היפים ואווירה טובה. עקב העומס בהוסטלים גם כאן המשכתי לישון באוהל שלושה לילות, ואז המשכתי לברילוצ'ה.
ברילוצ'ה, בירת התיירות הארגנטינאית, ידועה בבשר המצוין שלה, בגלידה המעולה ובשוקולד המשובח, וכדי להוריד את כל זה יש גם טבע מדהים שאפשר לבקר בו באופניים או ברגל,
אז בימים האחרונים בדקתי את הבשר, הגלידות, השוקולד, והאופניים והם עומדים בציפיות בכבוד. מחר אצא לטרק כמה ימים, שתיהיה לגיטימציה לעוד סבב בדיקות 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s