קיבינימט שוב שדדו אותי

והכותרת פה בכלל הייתה צריכה להיות הגשם ממשיך ולא אכפת לו מכלום

בכל מקרה, זה קרה בלילה האחרון שלי בריו אז אתם צריכים לקרוא את כל מה שעברתי בדרך כדי להגיע לזה. כי ככה דברים עובדים פה, כרונולוגית.

הסיפור שלי הפסיק כשהגעתי לאיליה גרנדה, אי מכוסה יער ומוקף חופים יפים, מקום שליו לעשות בו טיולים וסטלבט, אבל מזג האויר לא כל כך שיתף פעולה, הספקתי לעשות טיול אחד לחוף שנקרא מנדז לופז עם חבורה לונדונית שפגשתי שם, קצת התברברנו בדרך אבל בסוף הגענו, חצי שעה לפני הסירה האחרונה חזרה לעיר – לחזור ברגל בחושך זה לא רעיון מוצלח, וגם הגשם שוב התחיל אז לקחנו את הסירה הזאת.

כשהמז"א לא הראה שיפור ונמאס לי לרבוץ בהוסטל לקחתי את המעבורת חזרה ליבשת ונסעתי לריו דה ז'נרו, אבל ריו בגשם זה באמת דיכאון.

בריו אני מתארח אצל חברים של המשפחה. ולמי שקורא את זה מהקיבוץ אז זאת המשפחה של חיים – או למי שמעדיף – המשפחה של קורל, כן – קורל וגרשון פה בריו, וואו עבר הרבה זמן אה? אין כמו משפחה, גם אם היא של מישהו אחר.

אז בהתחלה, כשעוד ירד גשם ואין מה לעשות בריו התמקדתי בסיבוב הוסטלים. אתם יודעים, מה שעושים כשישנים בבית של מישהו ומחפשים מישהו לטייל איתו. אז פגשתי כמה חבר'ה, ובסוף הוסטל קינג ג'ורג' נהיה הבית השני שלי בריו כי היו שם אחל'ה אנשים השבוע.

גם הלכתי לגן הבוטני, גשם לא כלכך מפריע לגן בוטני, אולי הוא אפילו מוסיף.

כשסופסוף התבהר עליתי ברכבל להר פאו דה אסוכר (לחם הסוכר?) לתצפית יפה על העיר וקצת יער עם קופים, וגם לקורקובדו שזה ההר עם הפסל הענק של ישו. לא שישו מעניין אותי במיוחד אבל מלמעלה יש תצפית מדהימה על העיר ועל הים, ממש טוב.

כמובן שהייתי בים, בחוף קופהקבאנה, וקצת פה וקצת שם אבל בואו נגיע לעניין טוב?

בלילה האחרון שלי בריו חזרתי הביתה, לבד (וגם – כן אני יודע – אידיוט, אבל לא באמת הייתה לי ברירה) כשבדרך מהאוטובוס נצמד אלי איזה קבצן והתחיל לדבר. הסברתי לו שאני לא מבין אז הוא עשה סימן של אקדח ביד אחת ושל כסף ביד השנייה, טוב זה כבר יותר ברור.
לא באמת היה לו אקדח, או סכין, או משהו, אז המשכתי ללכת. מה שהדאיג אותי יותר זה שכל הקבצנים האחרים שעברנו היו חברים שלו. אמרתי לו שאין לי כלום, גם הראתי לו את הכיסים הריקים, והוא קנה את זה (הארנק היה בכיס אחר). המניאק המשיך ללכת אחרי ואז הוא ביקש את השעון שלי, לא מיהרתי להביא לו אבל כהשתקרבנו לעוד קבוצה של חברים שלו נשברתי ונתתי לו את השעון והמשכתי הביתה לבד.
זהו יצאתי די בזול.
אה כן, למה זה היה הלילה האחרון שלי בריו? כי למחרת טסתי למנאוס – בירת האמזונס. בבוקר לפני הטיסה עוד הספקתי להגיד שלום ליעל, למורן ולאמא שלה שבאה לטייל איתה בברזיל, שבדיוק הגיעו לריו.
על מנאוס אני אכתוב בפעם הבאה, מה שכן רציתי להוסיף פה זה שבמטוס, כששמעתי מוזיקה מהאם.פי. שלי והיה אפילו דקה של מתי כספי, אז כשהגיע החלק בפורטוגזית – הבנתי כבר כמה מילים.

2 תגובות ל-“קיבינימט שוב שדדו אותי

  1. what will happen with you man!!!!!?
    every one stealling from you!!!!!
    keep having fun!
    🙂

  2. by the way.
    i think to change my flight to usa for 10.12,
    more time in the continent…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s