back to la paz

כשמזג האויר התבהר יצאנו מרורהנבאקה 9 ישראלים (בחברה הכי זולה כמובן) לשלושה ימים של סיור סטלבט בפמפס, שם יש תנינים בלי סוף, אנקונדות, קופים, מומינים (שמכונים פה בטעות "קפיבארה") ועוד מלא חיות, ודווקא יתושים אין כמעט.

באמצע הדרך המאובקת חזרה לרורה עצרנו בנוהל להחליף פנצ'ר ואז לפתע הגלגל נתקע ולא הסתובב. הנהג לא התבלבל – "תביאו לי בקבוק ספרייט ומספריים" אמר בספרדית, פירק את הגלגל, פתח את הבלמים ובמקום קפיץ שנשבר קשר שם חתיכת גומי. לא יאומן אבל הגענו בשלום.

מרורה עליתי על טיסה ללה פז, שלא דמתה לשום דבר שראיתי עד היום בבוליביה – המטוס נראה מתוחזק היטב, לא היה בו הסירחון המוכר של שתן מעורבב בקוקה ותרנגולות, לכולם היו כסאות, המטוס יצא והגיע בזמן, ולא עצר פעם אחת לתקן פנצ'ר – ממש עולם אחר.

המראנו במזג אויר מושלם כדי לראות בבירור את הג'ונגל המתפרס לכל כיוון, משובץ בנחלים מתפתלים, ואחרי שעה מעל לעננים את הפסגות הגבוהות של הקורדיירה ריאל מתפרצות מתוך ענן, את המדבר שגולש מההרים ואת העיר הענקית באמצע המדבר.

המעבר המהיר מהאויר החם והסמיך של רורה לאויר הגבהים המזוהם משפיע על כל אחד בדרך אחרת, אני רק סבלתי מסחרחורת קלה שעברה מהר

ועכשיו אני צריך ללכת כי קבעתי עם כמה אנשים, בדיוק בזמן, כשכבר אין לי מה לכתוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s